מפעל שלא"ג שמיר, הפועל בקיבוץ שמיר שבגליל העליון, הוא אחד המפעלים התעשייתיים הבולטים ביישוב הקיבוצי בישראל. החברה, ששמה מקוצר מהמילים שמיר לא ארוג, עוסקת בייצור בד פלסטי לא ארוג המשמש חומר גלם לתעשיית ההיגיינה ולתעשיית המגבונים. מדובר במוצר שרוב הצרכנים מעולם לא שמעו עליו, אבל כנראה השתמשו בו כמעט כל יום – כי הוא מה שנמצא בתוך החיתול, המגבון הרטוב ותחבושת ההיגיינה. זהו עולם תעשייתי שקט שפועל מאחורי הקלעים של חיי היום-יום של מיליוני אנשים ברחבי העולם.
מקורות בגליל
המפעל החל את פעילותו בשנת 1983, כאשר קיבוץ שמיר הקים שותפות מוגבלת לייצור בד לא ארוג בשטח הקיבוץ. לאחר שנים של פעילות עצמאית, בשנת 1997 הפכה הפעילות לחברה בע"מ תחת השם שלא"ג תעשיות בע"מ, עם קיבוץ שמיר כבעל השליטה. בשנות האלפיים הונפקה החברה בבורסה לניירות ערך בתל אביב, שם נסחרה כ-19 שנה. בשנת 2023 נמחקה מהמסחר והפכה שוב לחברה פרטית, לאחר שקיבוץ שמיר וחברת הביטוח הפניקס רכשו את יתרת המניות מהציבור בפרמיה ניכרת על מחיר השוק.
שני קווי ייצור מרכזיים
שלא"ג פועלת בשני תחומים עיקריים. הראשון הוא ייצור בד לא ארוג בטכנולוגיית חיבור חום, המיועד בעיקר לתעשיית ההיגיינה הסופגת החד-פעמית – חיתולים, תחבושות היגייניות ומגבונים לחים. מכירות בתחום זה מופנות ברובן הגדול לייצוא לשווקים בינלאומיים. התחום השני עוסק בייצור בד לא ארוג בטכנולוגיית דקירת מחטים, המשמש לניקיון הבית, לתשתיות כבישים ומאגרי מים, לרכיבים בתעשיית הרכב ולמוצרים רפואיים שונים. בתחום זה עיקר מכירות שלא"ג מופנות לשוק המקומי הישראלי.
לקוחות גדולים ונוכחות עולמית
שלא"ג אינה מוכרת ישירות לצרכן הסופי אלא פועלת מול חברות ייצור גדולות בשוק העסקי בין חברות. בין לקוחותיה נמנות חברות בעלות מותגים רב-לאומיים, וחברת קימברלי-קלארק הייתה אחד מלקוחותיה הגדולים ביותר, ואחראית לחלק ניכר מהכנסות החברה. בשנת 2011 פתחה שלא"ג שלוחה בצפון קרוליינה שבארצות הברית, כדי לתת מענה מהיר ללקוחות שם. בהמשך רכשה החברה את הבעלות המלאה בחברה האיטלקית טקסוס המייצרת אף היא בדים לא ארוגים, תמורת כ-51 מיליון יורו – צעד שהרחיב בצורה משמעותית את נוכחותה האירופית.
עוגן תעשייתי לקיבוץ שמיר
שלא"ג מהווה אחד משני עמודי התווך הכלכליים של קיבוץ שמיר, לצד מפעל שמיר אופטיקה. המפעל מעסיק מאות עובדים, ובשנים האחרונות התאגדו כ-150 מעובדיו בהסתדרות, צעד שמסמל את ההתבגרות התעשייתית של המפעל. החברה פועלת בשוק תחרותי שבו נמצאות עוד כמה חברות ישראליות בתחום הבד הלא ארוג, ונאלצת להתמודד עם תנודות במחירי חומרי הגלם שמבוססים על סיבים פלסטיים הנגזרים מנפט. לאחר ארבעה עשורים של פעילות, שלא"ג שמיר ממחישה כיצד מפעל קיבוצי שצמח ממיזם מקומי קטן בגליל הצליח לבנות לעצמו נוכחות של ממש בשוק הבינלאומי.